מרק עדשים כתומות של אמא

מרק עדשים כתומות של אמא

יום שישי. אממממא קורא לי הילדון מהחדר שלו. לא מצליחה לפתוח עיניים וגם לא לקום. בקושי גוררת את עצמי מיחוץ למיטה. השעון מראה שבע וחצי בבוקר ואני מרגישה כאילו דרסה אותי משאית ונשארה לעמוד מעלי. מזל שהבנזוג שיחיה קם, הלביש, ארגן ולקח אותו לגן.

בעשר התעוררתי מצלצול הפלאפון. לוקח לי רגע להתפקס על השאלה. לא, לא נגיע לארוחת שישי. אני חולה. מה זה חולה? צמרמורות, חום, חולשה. כאב מעיק בגרון. אמרו שיהיה גשם והטמפרטורות ירדו במידה ניכרת ולי אין כוח לעשות כלום. ובא לי לישון ומרק.

לפני הטבעונות, הייתי שותה (בדליים), מרק עוף. אבל עכשיו מרק החורף וההתאוששות שלי הוא מרק עדשים. כתומות. לא ירוקות, לא שחורות.רק כ ת ו מ ו ת.

עדשים כתומות (או אדומות) כל כך יפות בצורתן הטבעית. אבל מסוכריות קטנות בצבע כתום עז, הן מתפרקות בבישול והופכות לאיזו עיסה בצבע צהבהב-חרדלי לא מזמין. אבל כשהן בתוך המרק, יחד עם המון ירקות בריאים וטעימים ותבלינים מחזקים ומחממים, אוהו, אז מתרחש הקסם. והמרק הזה, שמורכב מרכיבים כל כך פשוטים, הופך לנזיד עדשים מהמם שגורם לי להבין מיד את החלטתו של עשיו. כי ברור שעדיף נזיד חם ביד מאשר איזו בכורה ערטילאית על הנייר.

המתכון

המתכון למרק הזה פשוט כל כך וורסטילי כל כך שזו פשוט פדיחה לא להכין אותו. זה בערך המתכון המשפחתי הראשון שלמדתי להכין (חוץ מאורז אחד-אחד שזה אפילו עוד יותר פשוט). אמא שלי מכינה אותו מרגע שהטמפרטורות יורדות מתחת ל-25 מעלות בערב ולפחות פעם בשבועיים-שלושה. המרכיבים זמינים ונמצאים בכל בית (זה בעצם מרק של עניים או של סבתות שידעו להאכיל משפחה שלמה מכמה גזרים, קישואים ותפוחי אדמה) ואם אין אחד תמיד אפשר להחליף באחר או להוריד. הטעם אולי קצת ישתנה אבל מה שמחזיק את המרק אלו העדשים, וכמובן לא לשכוח את השילוש הקדוש: שמן זית-בצל-שום שהם הבסיס מבחינתי לכל תבשיל טוב.

הכנתם, שידרגתם, אהבתם? שתפו אותנו! אנחנו אוהבים פידבקים ותגובות.

רוצים עוד? הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו מתכונים, טיפים והטבות שוות ישירות למייל.

חפשו אותנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם

ולכל שאלה אנחנו כאן, גם באימייל

הדפס מתכון