היי, אני מירב, ויחד עם עידו, בעלי והשותף שלי, הקמתי את Veggiez לפני כ-5 שנים מתוך רצון לשתף את הידע שלנו בבישול ובצילום של מתכונים טבעוניים שיהיו קלים להכנה וטעימים (כל מתכון שעולה עובר בדיקות QA מדוקדקות ויסודיות בקרב חברים, שכנים, קרובי משפחה ועוברי אורח מזדמנים.
בשנה האחרונה הקמנו את סטודיו Veggiez – סטודיו 100% טבעוני לצילום ובישול הממוקם באזור התעשייה במודיעין הידוע גם בשם ישפרו סנטר. בסטודיו אנו מצלמים אוכל טבעוני בלבד, מוצרים ואנשים. הסטודיו מעוצב באווירה ביתית וחמימה וכולל מטבח גדול ונוח, אפשרויות צילום מרובות – מותאם במיוחד להפקות וידיאו ולכל הפקה אחרת כולל צילום תדמית ואפילו תוכניות טלוויזיה!
את המתכון הזה הכנתי לראשונה לעלהאש המשפחתי המסורתי של החגים.
אצלנו במשפחה עושים מנגל שלוש פעמים בשנה: סוכות, פסח ויום העצמאות. בחגים יוצאים תמיד לפיקניק וביום העצמאות עושים בבית, כי כל עמישראל בחוץ ואין סיכוי שנמצא מקום מבודד, שקט ולא מלוכלך.
בילדותי, פיקניק העלאש של החגים היה מלווה תמיד בתכונה רבה: כבר בראש השנה אמא וסבתא והדודים פתחו חמ"ל מיוחד ובו התקיימו דיונים ארוכים שנגעו בכל היבט של הפיקניק המתוכנן: מה להכין. לאן לנסוע. מי מביא מה, איזה טיול עושים ומי אחראי על התכנית האומנותית שכללה בדרך כלל הכנת ערסל (סבא וסבתא) והצגה (אנחנו, הילדים).
הערסל היה עשוי מחוטי משיכה ושמיכת צמר ישנה. היינו רבים מי יתפוס את הערסל ראשון ואין דבר יותר מספק מלתפוס בו תנומה כשהבטן מלאה באוכל טעים ורוח אורנים קלילה מנשבת בינות לעצים.
אחרי שהצגנו ורבנו על הערסל וטיילנו קצת בסביבה וצלינו קרטופלעך ומרשמלו על המדורה, וכולם השתרעו על שמיכות הפיקה שבעים ומרוצים, סבא היה מרתיח מים לתה על גזיה וסבתא הייתה פותחת את קופסת ההפתעות, קופסת מתכת פרחונית וגלילית, שהכילה כל טוב: היו שם עוגות בחושות ועוגות שמרים ועוגת לייקח וביסקוצ'וס כי צריך גם משהו מלוח לזקנים ולפעמים, גם כמה ממתקי קוקוס מצופים בשוקולד שסבא היה מביא כנראה מהשוק.
הממתקים האלו היו גולת הכותרת של היום: מספרם הזעום, העובדה שהכילו שוקולד אמיתי ולא סתם קקאו מעורבב עם סוכר ומרגרינה (כמו המילוי המסורתי לעוגת השמרים), היוו יותר מסיבה לגיטימית לוויתור על תור בערסל והפיכה לעושי דברה של סבתא במטרה לקבל זכות ראשונים לבחור אותם ברגע שהמכסה נגול מעל פתח הקופסה.
השנים עברו. סבא וסבתא, שניהם כבר לא בין החיים. מאז עברנו בהדרגה לתזונה טבעונית, אבל המסורת נשארה ואני ירשתי, כמובן, את התפקיד של סבתא – לספק את הצורך במתוק אחרי הארוחה הכבדה.
כבר הרבה זמן שחיפשתי מתכונים דומים וביקשתי לשחזר את כדורי הקוקוס שוקולד,אז כשנתקלתי בטעות במתכון הזה, הרגשתי שיש פה איזה שיחוק. נכון, זה לא אותו טעם, אבל השילוב של שוקולד, קוקוס ולוטוס הפך לשילוש הקדוש ומאז הם מככבים אצלנו כממתקי פוסט-מנגל אולטימטיביים.
כמו סבתא, אני שומרת אותם ב"קופסת הפתעות" משלי שהיא בעצם קופסת פלסטיק בתוך צידנית מקוררת היטב, ואין דבר נחמד יותר כשזאטוטי הבית מתקהלים סביבי ועושים כרצוני כדי לקבל טעימה קטנה, ועוד אחת, ועוד אחת..
בקיצור, אחד המתכונים היותר טעימים שהכנתי.
ופשוט! מה זה פשוט, תקשיבו טוב:
4 מרכיבים
בלי אפייה
טעם: סוף הדרך.
100% התמכרות מהביס הראשון.
מרכיבים ל-30-35 טראפלס.
100 גר' קוקוס
200 גר' שוקולד מריר
200 גר' ממרח לוטוס
40 גר' שמן קוקוס
איך מכינים:
קולים קוקוס על מחבת יבשה עד הזהבה ותוך כדי ערבוב מתמיד.
מחממים יחד במיקרוגל שוקולד וממרח לוטוס. עוצרים מדי 30 שניות ומערבבים. כשרוב השוקולד נמס, מפסיקים לחמם ומערבבים עד שהתערובת אחידה ומבריקה.
מוסיפים שמן קוקוס ומערבבים עד שהוא נמס והתערובת אחידה.
מוסיפים חצי-3/4 כוס מהקוקוס הקלוי ומערבבים היטב.
יוצקים לתבנית בגודל 15X15 ס"מ (או גודל דומה), מרופדת בניילון נצמד. מעבירים למקרר למשך 3 שעות לפחות. אם אין זמן מעבירים למקפיא לשעה.
בעזרת הניילון הנצמד מוציאים מהתבנית.
מסירים את הניילון ומניחים על גבי קרש חיתוך. בעזרת סכין חדה ולא משוננת חותכים לקוביות בגודל 2X2 ס"מ. מגלגלים את הקוביות בקוקוס הקלוי שנשאר.
שומרים בכלי אטום במקרר.
חג שמח!
אתם עוד פה? רוצו להכין!
הערות, הארות ושאר ירקות:
מי שלא אוהב לוטוס יכול להחליף בחמאת בוטנים או בממרח נוגט כלשהן (מישהו אמר vego?)
מי שלא אוהב קוקוס שיעבור לפוסט אחר
מומלץ בחום להכפיל ואף לשלש כמויות.
המתכון בשינויים קלים מאתר מאקו
